גיזום נכון אימון מתקדם ושיטות גידול - המדריך המלא.

ישנן כמה טכניקות גידול שמטרתן להגדיל את כמות ואיכות היבול על ידי ניצול יעיל יותר של תאורת הגידול ומניפולציה על הביוכימיה של הצמחים.
הרעיון בבסיס השיטות האלה הוא שעוצמת חדירת האור של תאורת גידול רחוקה מעוצמת החדירה של אור השמש, ולכן הפרחים הצומחים על הענפים התחתונים בצמחים שלנו לא מקבלים מספיק אור, הם קטנים ופחות איכותיים מהפרחים העליונים.
אם נגיע למצב בו כל הפריחה חשופה לתאורת הגידול, נקבל יותר פרחים גדולים ואיכותיים, במחיר של ויתור על הפרחים הקטנים בתחתית הצמח.nnברמה הכימית מטרת כל טכניקות האימון של צמח קנאביס זהות: להוריד את כמות האוקסין (Auxin) בחלק העליון של הצמח.
אוקסין הוא שם כולל לקבוצת הורמונים צמחיים האחראים לוויסות תהליכים שונים בגדילה. בצורתו הטבעית, קנאביס צומח לגובה בצורה הנקראת "פסגה דומיננטית". ללא התערבות חיצונית, צמח הקנאביס ינסה להצמיח ענף אחד מעלה לכיוון האור. באופן טבעי, הענף הזה הוא מקום הצמיחה של הקולה, הפרח המרכזי והגדול ביותר בצמח הקנאביס. באותו ענף יש את הכמות הגדולה ביותר של אוקסין ספציפי הנקרא:
indole-3-acetic acid — IAA.
ההורמון הספציפי הזה מעודד צמיחה, אבל בהתאם למיקום שלו הוא מעכב צמיחה של חלקי הצמח שנמצאים תחתיו.
בצמח הקנאביס זה גורם לקולה שנמצאת מעל שאר הצמח להיות ענקית, אבל מעכב את צמיחת שאר הפרחים הנמצאים מתחת לגובה הקולה. התופעה הזאת בולטת במיוחד בגידול פנים בו החלק העליון של הצמח מקבל הרבה יותר אור מהחלק התחתון.

אימון צמחי הקנאביס שלנו אמור להשיג אחת משתי מטרות

#מולקולת אוקסין

1. הסרת המקור העיקרי לייצור אוקסין: זה יגרום לפרחים המשניים לגדול יותר ולהצמיח ענפים נוספים, עליהם יצמחו פרחים סימטריים בגודלם לשאר הפרחים.

2. לגרום לצמח לחשוב שהפסגה הטבעית שלו היא לא מקור האור הטוב ביותר: כשהצמח חושב שהפסגה הטבעית היא לא מקור האור הטוב ביותר הוא מגדיל את הפסגות האחרות, כדי שהן יקלטו יותר אור. זה נעשה בלי לקטום את ראש הצמח, אלא על ידי מניפולציה בגבהים של הענפים המשניים. כך או כך התוצאה תהיה זהה — יותר פרחי קנאביס קרובים למקור האור וניצול אופטימלי של תאורת הגידול שלנו.
טכניקות האימון הנפוצות לא מסובכות במיוחד, אבל רצוי לא לעשות אותן במחזור הגידול הראשון, כי הן דורשות היכרות בסיסית עם צמח הקנאביס בשלבי החיים השונים שלו.
מעבר לזה, כמה מהטכניקות האלה מחייבות גידול מייחורים ולא מזרעים ונדיר שמגדלים במחזורי הגידול הראשונים שלהם מתחילים את הגידול מייחורים.
בפרק הזה נסביר כמה מהטכניקות הפופולריות יותר ואת היתרונות והחסרונות שלהן .
בגדול, טכניקות אימון מתחלקות ל־2 בהתאם לכמות הלחץ המופעל על הצמח:
א. LST — Low Stress Training, אימון בלחץ נמוך, אימון שלא פוגע פיזית בצמח.
ב. HST — High Stress Training, אימון בלחץ גבוה, אימון הכולל פגיעה מסוימת בצמח.nnאימון צמחים מאפשר לשלוט בגודל ובצורת הצמח, זה חיוני בגידול פנים בגלל ששטח הגידול מצומצם, וכך גם כמות האור ויכולת החדירה שלו.
בגלל שעוצמת האור של נורות הגידול יורדת ככל שמתרחקים ממנה, נרצה שחופת הצמחים תהיה אחידה וקרובה ככל האפשר לנורות הגידול. באופן כללי, בגידול פנים נעדיף צמחים נמוכים ובצורת שיח מאשר צמחים דקים שצומחים לגובה. צורת צמחיה כזאת מאפשרת פיזור אחיד וניצול מיטבי של האור לכל חלקי הצמח.

#קיטום / FIM

קיטום ו־FIM הם שתי טכניקות לחץ גבוה (HST) שנועדו לעצב את הצמח על ידי חיתוך החלקים העליונים, מה שיגרום לפיצול החלק העליון, ובמקום לקבל פרח קולה מרכזי אחד נקבל כמה פרחי קולה. זה יאפשר ניצול טוב יותר של אור נורות הגידול. בקיטום רגיל החיתוך יוצר שני ענפים חדשים בצורת Y, ב־FIM הקיטום יכול ליצור אפילו ארבעה ענפים חדשים. ההבדל בין קיטום ל־FIM הוא מיקום החיתוך, קיטום נעשה בין הצמתים העליונים של הצמח.

ראשי תיבות "Fuck I missed", הוא חיתוך של מיקום הפריחה עצמה. האגדה מספרת שמגדל התכוון לבצע קיטום ראש, אבל בגלל חוסר תשומת לב במקום לחתוך בין הצמתים הוא חתך את הגדילה העליונה עצמה וראה שבמקום לקבל פיצול לשני ענפים, הראש התפצל לארבע.
זה קורה בגלל שב־FIM החיתוך פחות חד ונקי, אז יש סיכוי שהצמח יצמיח יותר התפצלויות. כמו כל טכניקה הכוללת חיתוך, קיטום ו־FIM נעשים רק בזמן הגדילה. מומלץ מאוד לא לחתוך צמח קנאביס בזמן הפריחה.
FIM פחות טראומתי לצמח מקיטום בגלל שבקיטום חותכים את הגזע עצמו ואילו ב־FIM את הפריחה החדשה.
זה גורם לכך שב־FIM כמעט ולא יהיה עיכוב בגדילה בעקבות הטראומה.
קיטום לעומת זאת, הוא דרך מעולה להתמודד עם צמח שצמח גבוה מדי וכיפוף לא יוריד אותו מספיק.

#אימון בלחץ נמוך LST

הינה צורת אימון בה משנים את צורת הגדילה של הצמח על ידי כיפוף, קשירה ושינוי כיוון הצמיחה של ענפים.
זוהי צורת אימון עדינה שבניגוד לשיטות אגרסיביות יותר לא כוללת חיתוך של הצמח.
LST מתאים לכל זני הקנאביס וזוהי צורת האימון היחידה שמתאימה לזנים אוטומטיים.
המטרה ב־LST היא לכופף ולקשור את הצמח כך שהצמיחה תוסט לצדדים ולא תתרכז במרכז, מה שיוביל לצמח שהחלק המרכזי שלו גבוה והצדדים נמוכים יותר.
הכיפוף של הענפים יוביל לטראומה קלה שתעכב את הגדילה לכמה ימים עד שהצמח יתאושש.
בסופו של דבר לא משנה לאיזו צורה אימנו את הצמח, הפרחים תמיד יצמחו מעלה כלפי האור.
בשביל LST נשתמש בחוט טוויסטי, חוט מתכת עטוף בפלסטיק שמאפשר קשירה ללא פציעת הענפים.
בעזרת הטוויסטי נקשור את הצמח ליתדות שנתקע במצע הגידול או לשפת העציץ.
חשוב לא להשתמש בחוט דייג או חוט מתכת שעלול לחתוך את הענפים כשהם יגדלו. כאמור, LST היא טכניקת האימון היחידה שמתאימה לזני קנאביס אוטומטיים.

#מסך ירוק ScrOG

בגידול רשת יהיו ענפים שנהיה צריכים לקבע לרשת כדי שהכיסוי יהיה מלא או שהם ינסו לצמוח לכיוון של ריבוע שכבר יש בו ענף אחר.
הקיבוע נעשה בעזרת חוט טוויסטי.
אם מעל הרשת מתחילים לצמוח עלים שמסתירים את האור לפרחים, ניתן לחתוך חצי מהם.
לאחר שהענפים יכסו את רוב הרשת, נעביר את הצמח לפריחה, מה שיגרום לצמחים לגדל המון פרחי קולה בפיזור אחיד מעל הרשת. את כל הצמיחה שמתפתחת מתחת לרשת ולא מקבלת אור נגזום כדי שהצמח לא ישקיע בה אנרגיה.

גידול ScrOG מאפשר כיסוי שטח במספר מאוד קטן של צמחים.nnבגידול רשת נקצה מינימום 30 ס"מ מרובע של רשת לכל צמח. ניתן להקצות יותר שטח רשת לצמח כדי לגדל פחות צמחים.
בגידול רשת עדיף תמיד לגדל פחות צמחים מאשר יותר, מכיוון שאם הרשת לא מלאה ניתן להאריך את הגידול, אבל אם יש יותר מדי צמחים והרשת הופכת להיות צפופה מדי זו בעיה.
גידול רשת אפשרי בכל מצע גידול, אבל קחו בחשבון שאחרי שהצמח מקובע לרשת אי אפשר להזיז את העציץ, לכן כדאי למקם אותו ככה שיהיה קל להשקות אותו ולנקז את הנגר החוצה מחלל הגידול.

ScrOG הוא גידול ארוך יותר, מכיוון שצריך להשאיר את הצמח בשלב הגדילה זמן רב, עד שרוב הרשת מכוסה. בגלל שהצמח גדול נרצה להשתמש בעציצים גדולים במיוחד — 20 או אפילו 35 ליטר.
אם אתם מוגבלים בגובה השתמשו בעציץ נמוך ורחב.
גידול ScrOG חייב להיעשות מייחורים, מכיוון שאחרי ששזרנו את הצמח על הרשת והעברנו להפרחה אי אפשר להוציא אותו מחלל הגידול.
אם נגלה שהצמח זכר או חלש נישאר עם חור רציני בחלל הגידול, ואנחנו אפילו עלולים להרוס את כל הסט־אפ. זני אינדיקה או אינדיקה דומיננטיים מעולים לגידול רשת מכיוון שהם צפופים מאוד ומצמיחים המון קולות על שטח קטן.
גידול רשת לא מתאים לזנים אוטומטיים מכיוון שאין שליטה על זמן הפריחה שלהם.
יש הרבה וריאציות שונות לגידול ScrOG: רשת ורטיקלית, גידול "אצטדיון", גידול "גלגל". העיקרון זהה — כיסוי רשת בענפים והפרחה. ScrOG היא שיטת גידול מעולה המצריכה קצת ניסיון, בגלל שיש בה משתנים רבים — גובה הרשת, צורת הרשת, מתי להעביר להפרחה וכו'.

ScrOG היא שיטת גידול המאפשרת להוציא את המקסימום מהגנטיקה שלכם, אבל היא דורשת זמן גידול ארוך.
בגלל זמן הגידול הארוך צריך לעשות הכול כדי להימנע ממזיקים — מדבקות צהובות, LeafCoat, ושימוש בהדברה מונעת.nnבחנויות גידול ניתן לרכוש רשתות שמתאימות ל־ScrOG. אם חלל הגידול שלכם בצורה לא סטנדרטית אפשר להכין לבד רשת על ידי בניית מסגרת עץ שתתאים לגודל החלל והברגת בורג בעל לולאה בקצה במרווחים של 5 או 10 ס"מ.
לאחר מכן נמתח חוט עבה וחזק בין הלולאות. קחו בחשבון שהרבה פעמים הצמח מסתבך ברשת ויהיה צורך לחתוך אותה בזמן קציר.
רצוי לא לעבוד עם חוט דיג או חוט מתכת, מכיוון שהם יחתכו את הצמח. גידול בעזרת רשת מחייב קיטומים מוקדמים של ראש הצמח והענפים כדי לפצל אותם וליצור הרבה קולות במקום אחת גדולה.
ללא קיטום, נקבל קולה אחת גדולה והרבה קולות קטנות יותר ונפספס את היתרונות של scrog

#ים של ירוק SoG

שיטת SoG אינה טכניקת אימון אלא צורת גידול.
ב־SoG נגדל מספר רב של צמחים על שטח קטן, ונפריח אותם מהר, כך שנקבל צמח קטן עם קולה אחת גדולה.
כדי ש־SoG יצליח אנו צריכים לעמוד ב־2 תנאים:
1. כל הצמחים צריכים להיות אחידים בגובהם, כדי לקבל ניצול אופטימלי של תאורת הגידול.
2. כל הצמחים צריכים להיות מוכנים לעבור להפרחה יחד ומהר ככל האפשר.

בגלל התנאים האלה גידול SoG חייב להיעשות מייחורים שהושרשו יחד.
ייחורים מאפשרים אחידות גנטית כך שכל הצמחים יהיו באותו גובה, והם מוכנים להפרחה מידית עם ההשרשה.
בגידול SoG נרצה לצופף כמה שיותר צמחים על שטח קטן, כאשר הדגש הוא על גדילה לגובה ולא לצדדים.
בשביל ניצול אופטימלי של חלל הגידול נרצה לגדל את הצמחים בעציצים צרים ועמוקים ורצוי מרובעים מכיוון שעציצים מרובעים מאפשרים "לרצף" את חלל הגידול בעציצים בלי להשאיר שטחים לא מנוצלים ביניהם.
ניתן לגדל SoG בעציצי טורפדו, עציצים צרים ועמוקים בנפח 1.8 ליטר או בעציצים מרובעים בנפח 3.5 ליטר.
מנפח העציצים נגזר הגובה הסופי שהצמח יגיע אליו.
אחרי שהחלטנו באיזה גודל עציצים נרצה לעשות את ה־SoG שלנו נמדוד את השטח שכל עציץ תופס, ומזה נבין כמה עציצים אפשר להכניס לחלל הגידול שלנו.
כמספר העציצים יהיה מספר הייחורים להם נזדקק בשביל הגידול.
חשוב לזכור, שלא כל ייחור מצליח להשריש, לכן נחתוך יותר ייחורים ממה שנרצה לגדל.
את כל הייחורים ל־SoG צריך לחתוך, להשריש ולהעביר למצע הגידול יחד.
לאחר מילוי חלל הגידול בעציצים לא נוכל להכניס עציצים נוספים לסט־אפ.
לאחר תקופת גידול קצרה במחזור תאורה של 18 שעות אור ו־6 שעות חושך נעביר את הפרחים להפרחה.
התוצאה הסופית צריכה להיות ים של פרחי קולה צפופים ומכאן השם "ים של ירוק".

שיטת SoG הינה טכניקת גידול מאוד מהירה המאפשרת קציר יבול גדול כל חודשיים.
ניתן לגדל SoG על כל מצע גידול, אבל בגלל שיש מספר רב של צמחים על שטח קטן הרבה יותר קל להשקות אותם במערכת השקיה אוטומטית.
כדאי לגדל SoG על מצע קוקו־פרלייט שהוא המצע המתאים ביותר להשקיה אוטומטית.

#אימון בלחץ גבוה supercroping

סופרקרופינג הוא טכניקת גידול בלחץ גבוה שהיא בעצם גרסה אגרסיבית של LST.
בטכניקה הזאת לא חותכים את הצמח אבל כן גורמים לו נזק קל, על ידי כיפוף עדין של ענפים גמישים, עד שהחלק הפנימי שלהם יישבר, או שנצבוט את החלק המכופף כדי לגרום למקום נזק קל.

בסופרקרופינג המטרה היא לכופף את הענף בזווית של 90 מעלות.
חשוב לצבוט את הצמח כך שהקליפה של הענף או הגזע שאנחנו מכופפים לא תישבר וכל השבר יהיה פנימי.
חשוב לא לנסות לכופף ענפים עבים מדי, כי הם יישברו ולא יתאוששו מזה.
אם שברתם ענף, חשוב לסגור את הפצע הפתוח בסלוטייפ כדי למנוע זיהום.
סופרקרופינג עושים רק בשלב הגדילה, כי בשלב הפריחה לצמח ייקח יותר זמן להתאושש מהטראומה.
נניח ויש לנו בחלל הגידול שני זני קנאביס שאחד גבוה מהשני.
בכזה מצב נרצה לכופף את הצמח הגבוה יותר, כך שהם יהיו באותו גובה. בגלל שהגזע המרכזי של הצמח קשיח למדי
לא נוכל לכופף אותו בלי שהוא יישבר ולכן נרצה "לצבוט", כלומר למעוך את הגזע במקום בו נרצה לכופף אותו,
מה שיהפוך את המקום לגמיש יותר, ויאפשר לכופף אותו מטה. אם הגזע נפצע ונפתח, נסגור אותו עם דבק סלוטייפ.
שבוע לאחר הדבקת הסלוטייפ נסיר אותו כדי לאפשר לגזע לצמוח בחופשיות.
במקום בו נצבט הענף, תיווצר "גולה" שתהיה חיוורת יותר משאר הענף.

סופרקרופינג לא מתאים לזנים אוטומטיים, מכיוון שמחזור החיים שלהם קצר מדי בשביל להתאושש מהטראומה.

#יישור ראש Main line

יישור ראש היא טכניקת אימון בה החלק העליון של הצמח מיושר על ידי יצירת הסתעפויות, שיגרמו לפרחים המשניים להיות באותו גובה כמו הקולה הראשית.
בניגוד לטכניקות אימון אחרות, ביישור ראש נדאג למיקום אחיד של התפצלויות הענפים. מעבר לפריחה אחידה בגובהה, זה יגרום למרחק שווה של הענפים מהשורשים, כך שתעבורת הנוזלים וחומרי התזונה תהיה זהה לכל חלקי הצמח.

יישור ראש היא טכניקה מעולה לגידול פנים וחוץ, מכיוון שהיא לא דורשת התעסקות מתמדת עם הצמח לאחר העיצוב הראשוני של הענפים.
בגידול חוץ יש ליישור ראש יתרון, מכיוון שהוא משאיר את הצמח נמוך וכך יותר קשה לגלות אותו.
בשביל יישור ראש אנחנו צריכים שהצמח יוכל להגיע לגובה של לפחות 60 ס"מ כדי שהקולות יוכלו להתפתח כמו שצריך.
יישור ראש מצריך תאורה חזקה כדי לתמוך בפריחה המאסיבית.
זוהי טכניקה שפחות מתאימה לגידול בפלורסנט או ב־LED חלש. הטכניקה הזאת לא מתאימה לצמחים אוטומטיים או לצמחים שמבחינה גנטית נשארים מאוד נמוכים.

נתחיל יישור ראש בשלב גדילת הצמח, עד שיהיו לנו 6 קומות של הסתעפויות עלים.
נחתוך את הצמח מעל הקומה השלישית, וננקה את כל הגדילה המיותרת על הענפים שהשארנו, חוץ מעלי המניפה ובסיס העלים העליון. כעת יש לנו צמח עם 2 קולות, זהו הבסיס לצמח המסועף שלנו.
לאחר החיתוך הראשון ניתן לכל צד לגדל 4 צמתים חדשים ונחתוך את הצמח מעל הצומת השלישית, וננקה את הצמיחה בצומת השנייה, כאשר נשאיר את הצמיחה בצומת הראשונה והשלישית. עכשיו יהיו לנו 8 פרחי קולה.
בשלב הזה נגדל את הצמח רגיל ונוודא שהגדילה אחידה.
אם ענף מתחיל לצמוח מהר מדי נכופף אותו, כך שהראש של הצמח יהיה באותו גובה עם שאר הענפים.
תוך כדי, ננסה לכופף את הצמחים בעזרת טוויסטי, כך שהקולות יהיו במרחק אחיד אחת מהשנייה וכולם באותו גובה.
כאשר הצמח יצמח לחצי מהגובה אליו נרצה שהוא יגיע נעביר את התאורה למחזור פריחה של 12/12 ונמשיך לארגן את הקולות מתחת לתאורת הגידול בשלושת השבועות הראשונים להפרחה.
לאחר מכן פשוט נמשיך לגדל את הצמח באופן רגיל עד הקציר השמח של הרבה קולות ענקיות.

#הסרת עלים lollipop

דילול עלים היא טכניקה מאוד שנויה במחלוקת, מכיוון שהיא מאוד טראומטית לצמח וקשה לקבוע כמה עלים אפשר להסיר לפני שהצמח יקבל שוק שהוא לא יוכל להתאושש ממנו.

לוליפופ היא טכניקת גיזום שמטרתה יצירת צמח בצורת סוכריה על מקל (Lollipop), כך שאנרגיה של הצמח תופנה לענפים העליונים בהם מתפתחות הקולות.
הסרת הצמיחה בחלק התחתון של הצמח גם משפרת את זרימת האוויר בחלקים התחתונים, בהם בדרך כלל מצטברת לחות לאחר ההשקיה.
זה מאוד עוזר כאשר מגדלים צמחים רגישים לעובש ומזיקים אחרים.
לוליפופ היא טכניקה שנויה במחלוקת, כי העלים שמסירים, בייחוד עלי המניפה הגדולים, מספקים את רוב האנרגיה לצמח. גיזום החלק התחתון של הצמח צריך להיעשות בשלב הגדילה, ויש לתת לצמח לפחות שבועיים להתאושש מהגיזום לפני שמעבירים אותו לפריחה.
יש מגדלים שטוענים שגם לאחר שהצמח נמצא בשלב הפריחה צריך להמשיך ולגזום את הצמיחה התחתונה בצמח, בייחוד פרחים קטנים שמתחילים להתפתח ולגזול אנרגיה מהפרחים שבראש הצמח.
לרוב משלבים לוליפופ עם טכניקות אימון נוספות כמו LST ,SoG או ScrOG כדי להוציא את המקסימום מהצמח.
יש שתי טכניקות לוליפופ עיקריות:

מלמעלה למטה: נבחר נקודה הנמוכה לפחות 4 צמתים מראש הצמח או מהנקודה בה אנו רוצים להתחיל את צמרת הצמח ונסיר את כל הגדילה מתחת לנקודה הזאת, עד שנישאר עם גזע חלק לגמרי.
הטכניקה הזאת קיצונית ומאוד טראומטית לצמח.
מלמטה למעלה: טכניקה פחות טראומטית, במקום להתחיל לגזום מלמעלה נגזום מלמטה ונעלה מעלה.
נתחיל בלהסיר את הענפים הצדדים, שאין להם סיכוי להגיע לצמרת ואת כל העלים על הענפים שהשארנו, שיהיו נמוכים מדי בשביל לקלוט אור. בשיטה הזאת השליש התחתון של הצמח יהיה ערום לגמרי.
זאת שיטה מעולה לשילוב עם גידול ScrOG.