חומציות PH, מוליכות EC – המדריך המלא.

חומציות בסיס, מדידת חומציות, תיקון חומציות, מוליכות , מוליכות ודישון, הורדה והעלאת מוליכות, שימוש במד מוליכות,  דישון לפי בדיקת נגר, מדידת מוליכות PPM TDS.

מדריך חומציות ומוליכות

#חומציות בסיס

חומציות היא מושג כימי המתייחס לכמות היונים של מימן בתמיסה נוזלית.
ברמות חומציות שונות צמחים קולטים מינרלים שונים.
זו הסיבה שחשוב למדוד ולתקן את רמת החומציות של תמיסת ההשקיה שלנו לאחר הוספת הדשנים והתוספים למי ההשקיה נמדוד את רמת החומציות שלהם ונשתמש בחומרים המורידים ומעלים חומציות כדי שהמים יהיו ברמת החומציות הדרושה לנו.

חומציות מודדת את ריכוז יוני המימן (H) בנוזל.
ערכי חומציות הם בין 0 ל־14.0.
ככל שהערך נמוך יותר הנוזל חומצי יותר.
רמת חומציות 7.0 היא ניטרלית, מה שמתחת 7.0 הוא חומצי ומה שמעל 7.0 הוא בסיסי.
החומציות של מיץ לימון, שהוא נוזל מאוד חומצי, היא 2.
צמח הקנאביס אוהב סביבה מעט חומצית. אם המים יהיו חומציים או בסיסיים מדי הצמח לא יספוג חומרי תזונה. לגידול על אדמה רמת החומציות הרצויה היא 6.0,
לגידול על מצע מנותק יותר כמו קוקו־פרלייט או הידרו, החומציות הרצויה היא 5.5.
חשוב לא לבלבל בין חומציות המים לקושי של המים.

חומציות מתייחסת לכמות יוני מימן במים. "מים קשים" מתייחס למינרלים לא ממיסים במים כמו סידן ומגנזיום. מומלץ להשקות קנאביס במים מזוקקים: מי גשם, מי אוסמוזה או מי מזגנים שמכילים כמויות מינימום של סידן ומגנזיום. אסור להשתמש במערכות או חומרים לריכוך מים קשים. המערכות האלה מחליפות מגנזיום וסידן בסודיום, שיפגע משמעותית ביבול.
יש כמה דרכים למדוד את חומציות המים:
מדים כימיים, מדים דיגיטליים וניירות לקמוס.
אחרי שנדע מה רמת ה־PH של המים, נוכל להוריד או להעלות את רמת החומציות שלהם על ידי שימוש במעלה או מוריד חומציות לפי הצורך.

חומציות היא מושג כימי המתייחס לכמות היונים של מימן בתמיסה נוזלית.
ברמות חומציות שונות צמחים קולטים מינרלים שונים.
זו הסיבה שחשוב למדוד ולתקן את רמת החומציות של תמיסת ההשקיה שלנו לאחר הוספת הדשנים והתוספים למי ההשקיה נמדוד את רמת החומציות שלהם ונשתמש בחומרים המורידים ומעלים חומציות כדי שהמים יהיו ברמת החומציות הדרושה לנו.

#מדידת מוליכות
איך מודדים חומציות?
מד חומציות דיגיטלי:

הדרך הקלה והמדויקת ביותר למדידת רמת חומציות. נטבול את מד החומציות במי ההשקיה ונקבל ערך חומציות מדויק. מד חומציות דיגיטלי מומלץ לכל מגדל קנאביס, הכרחי למגדלים על קוקו־פרלייט והידרו. טמפרטורת המים משפיעה על החומציות. חשוב להשתמש במד חומציות המודד את טמפרטורת המים ומספק תוצאה המתחשבת בהם לקבלת תוצאה מדויקת ככל האפשר.
מדי חומציות דיגיטליים צריך לכייל פעם בשבועיים ולעקוב אחרי הוראות היצרן בנוגע לטיפול ושמירה עליהם כדי שיחזיקו מעמד לאורך זמן.

מד חומציות כימי:

ערכה הכוללת מיכל קטן אותו נמלא בתמיסת ההשקיה ונוזל אותו צריך לטפטף למיכל. אחרי ניעור קל צבע הנוזל ישתנה ובהתאם לצבע נדע את רמת החומציות של מי ההשקיה. בניגוד למד הדיגיטלי, התוצאה של מד חומציות כימי היא טווח ולא ערך מדויק. זה בעייתי למי שעובד על מצע מנותק כמו קוקו־פרלייט או הידרו הדורש רמת חומציות מדויקת. כשמשתמשים בדשנים הצובעים את מי ההשקיה כמו דשני ביוביז, התוצאה שנקבל תושפע מצבע המים. תהליך השימוש במד כימי הוא מסורבל למדי — אחרי כל תיקון חומציות צריך שוב להוציא דגימת מים, לטפטף ולקבל קריאה.

#תיקון חומציות

לאחר שמדדנו את רמת החומציות יש לתקן את חומציות מי ההשקיה בהתאם לתוצאה שקיבלנו.
ברוב חלקי הארץ חומציות המים נעה בין 7 ל־8 בהתאם למיקום ומקור המים: מי תהום, מים מהכינרת, מים מותפלים וכו'. דשנים נוזליים מורידים מעט את רמת החומציות של המים, כך שלרוב נהיה צריכים להוריד עוד קצת
את החומציות כדי להגיע לרמה הרצויה לנו.
הדרך הטובה ביותר לתקן את החומציות היא להשתמש במורידי ומעלי חומציות ייעודים לגידול צמחים.
יש מגדלים המשתמשים בפתרונות מאולתרים כמו מלח לימון או חומץ להורדת החומציות (כאמור, ככל שערך החומציות נמוך המים חומציים יותר) ובאבקת סודה לאפייה להעלאת החומציות.
אנחנו ממש לא ממליצים לעבוד עם החומרים האלה לתיקון החומציות.
החומרים האלה הם תרכובות שעלולות להשפיע על חומרי התזונה במי ההשקיה בצורה שאי אפשר לחזות אותה. חומרים ייעודים להורדת והעלאת חומציות הם ניטרליים, ולא ישפיעו על תמיסת ההשקיה מעבר לתיקון החומציות.
יש חומרים נוזליים ויש חומרים מוצקים.
אם משתמשים בחומרים מוצקים חשוב לערבב אותם היטב במי ההשקיה כדי להמיס אותם לגמרי.
חומרים לתיקון חומציות מגיעים בריכוזים שונים, ככל שהחומר מרוכז יותר כך כמות קטנה יותר תשפיע…

#מוליכות

בניגוד לסברה המקובלת, מים אינם מוליכים חשמל, רק כאשר מוסיפים להם מלחים הם הופכים למוליכי חשמל.
אנחנו ננצל את התכונה הזו של המים למעקב אחרי כמות הדשנים שלנו שהם למעשה מלחים.
ככל שיש יותר מלחים מומסים במים, נקרא להם מים קשים, ככל שכמות המלחים נמוכה יותר, נקרא להם מים רכים.
באופן טבעי, מים רכים הם מים לאחר מעבר בפילטר אוסמוזה הפוכה, מי מזגנים או מי גשם.
מים כאלה הם מים ללא מלחים ולכן הם מים רכים.
מי ברז בישראל עשויים להיות רכים או קשים לפי מקורם. כאמור, מוליכות חשמלית (EC — Electric Conductivity) מספקת לנו מידע על כמות המלחים המומסים במים שלנו.
מים מזוקקים הם בעלי מוליכות חשמלית של כמעט 0, ככל שנוסיף למים שלנו דשנים, תעלה המוליכות החשמלית שלהם. מעקב אחרי רמות המוליכות החשמלית מאפשרת לנו לדעת כמה דשן בדיוק נתנו לצמחים שלנו, ולהיות מדויקים יותר בכמויות הדשן שניתן לתת לצמח.

מגדלים מתקדמים מודדים את המוליכות החשמלית של מי הנגר.
המים שיוצאים מתחתית העציץ במצעים הידרופוניים למיניהם נותנים מידע על כמות הדשנים שהצמח ניצל.
אם המוליכות החשמלית של הנגר במצע הידרופוני גבוהה מהמוליכות של מי ההשקיה, זה מלמד אותנו שבמי ההשקיה היה דשן עודף ויש להוריד את כמות הדשן במי השקיה בהשקיות הבאות, אם מי הנגר הם במוליכות חשמלית נמוכה יותר ממי ההשקיה, זו אינדיקציה לכך שניתן לדשן מעט יותר בהשקיות הבאות.
השיטה הזו מיועדת למגדלים מתקדמים מאוד, יעילה במצעים הידרופוניים ובעיקר במערכות סירקולציה של השקיה.
במצע אדמה ואדמה קלה יש יסודות המעלים את המוליכות החשמלית, בגלל זה קשה יותר לתקן מינוני דישון על סמך המוליכות החשמלית של מי הנגר.
יחד עם מדידת מוליכות כדאי למדוד גם חומציות. את ערכי ה־EC והחומציות יש לרשום בטבלת גידול ולנהל מעקב אחרי מדדי הגדילה .

ברוב הסט־אפים, מי הנגר שמתנקזים ממצע הגידול מוצאים מחלל הגידול ולרוב נשפכים לביוב. לשיטת גידול כזאת קוראים Run To Waste או בתרגום חופשי "זרימה לפסולת".
לעומת זאת, יש סט־אפים הידרופוניים שעובדים על סירקולציה של מים.
המים המתנקזים ממצע הגידול נאגרים חזרה למיכל, ומוזרמים שוב במחזוריות קבועה לצמחים.
זה יוצר מצב שבו הצמחים מקבלים את אותם מים מדושנים במעגל סגור.
הצמחים במערכת סופגים מים וחומרי דישון ממי ההשקיה, עד שהמים יגיעו למצב שבו הם לא יכילו מספיק חומרי תזונה לקיים את הצמחים, או שהצמחים סופגים יותר מים ממה שהם סופגים דשן, ותמיסת ההשקיה לא תהיה מאוזנת.
במערכות שעובדות על סירקולציה, מדידת המוליכות החשמלית מאפשרת להוסיף מים וחומרי תזונה למים הקיימים במערכת, במקום להחליף את כל המים בסט־אפ. זה חיסכון משמעותי במים ודשן.
ככל שמצע הגידול מנותק יותר כך חשוב יותר לשמור על רמת חומציות ומוליכות.

בגידול בהידרופוניקה ובאיירופוניקה ספיגת חומרי התזונה היא ישירה, והמצע לא מספק מרווח הגנה שסופג דישון מיותר. דישון דליל מדי יוביל לחוסר חומרי תזונה בצמח, דישון מרוכז מדי יפגע בספיגת חומרי התזונה ועלול לגרום לבעיות דישון.
בדיקת מוליכות לא רלוונטית למגדלים המשתמשים בדשנים אורגניים, כמו של ביוביז, מכיוון שבדשן אורגני היסודות השונים מופיעים כחלק מתרכובת אורגנית שהצמח צריך לפרק ולחלץ ממנה את חומרי התזונה.
בדשנים מינרליים, כמו של אטאמי או GHE, חומרי התזונה הם מינרלים מסונתזים, ולכן המוליכות החשמלית שלהם מדידה בניגוד לתרכובות אורגניות, שאי אפשר להסיק הרבה ממדידת המוליכות החשמלית שלהן.

#מוליכות ודישון:

טבלאות דישון המסופקות על ידי חברות המייצרות דשנים, מציינות כמויות מקסימום לשימוש באותו דשן לפני שמגיעים למצב של דישון יתר.
עם זאת, צריכת המים וחומרי התזונה על ידי הצמחים שלנו תלויה במשתנים רבים: זן הצמח, גודל הצמח, כמות המים ומספר ההשקיות, תאורה, לחות, אוורור וערך המוליכות החשמלית של המים לפני שהוספנו להם דשן.
מעבר לצרכים של הצמח יש גם עניין של העדפה אישית. יש מגדלים שאוהבים להגיע לרמות EC גבוהות במיוחד ולהביא את הצמחים לקצה, ויש כאלה שמעדיפים תמיסת השקיה עדינה יותר.
חברות הדישון לא יודעות את תנאי הגידול או את זן הצמח ולפיכך לוקחות מקדם בטיחות רציני על ידי ציון מינוני דשן נמוכים בטבלת הדישון.
לרוב אפשר לספק לצמחים כמות גדולה יותר של דשן ממה שהטבלה מציינת, ועל ידי כך להגדיל את היבול.

יש חברות דישון שבנוסף לטבלת הדישון מציינות ערכי מוליכות חשמלית רצויים בכל שלב במחזור החיים של הצמח.
ערכי המוליכות המומלצים על ידי חברות הדישון תקפים רק למוצרים שלהן.
למשל, שימוש בערכי EC מומלצים של GHE לדישון באטאמי זאת טעות.
יש להתייחס לטבלאות הדישון כקו מנחה כללי ולא משהו שצריך להיצמד אליו.
חברות דישון שמספקות ערכי EC לשימוש במוצרים שלהן לוקחות בחשבון שהמוליכות של המים לפני תוספת דשנים ותוספים היא סביב ה־0.5 mS.

בישראל יש שוני רב בערכי המוליכות של המים בהתאם למקור המים באותו אזור.
באזורים בהם יש מים קשים — מים שמכילים כמות גבוהה של יוני סידן, מגנזיום וברזל — למים יהיה EC גבוה. במקומות שמקבלים מים מותפלים, ערך ה־EC יהיה נמוך יותר.
מעבר לזה, גורמים נוספים משפיעים על מוליכות מי ההשקיה שלכם, למשל צנרת ברזל ישנה תשחרר למים חומרים שיעלו את המוליכות.
יש לקחת את המוליכות החשמלית של המים בחשבון בהכנסת הדשנים, כך יוצא שאם מוליכות מי ההשקיה שלכם גבוהה אז תשתמשו בפחות דשן.
לצערנו, זה לא דבר חיובי כי החומרים שמעלים את ה־EC במים שלנו הם לרוב חומרים שלצמח אין תועלת בהם, כמו רמות גבוהות של סידן ומגנזיום, בגלל זה מגדלים רבים מכינים תמיסת השקיה עם מי אוסמוזה, מי גשם או מי מזגנים, שערך המוליכות שלהם נמוך מאוד, ויש יותר "מקום" להכניס דשנים, ועל ידי זה לקבל יותר יבול.

#הורדת מוליכות והעלאת מוליכות:

היסודות שמעלים משמעותית את ערך המוליכות החשמלית של תמיסת ההשקיה הם אותם יסודות שנמצאים בכמות גדולה בחומרי הדישון שאנו מספקים לצמח, כלומר יסודות המאקרו — חנקן, זרחן ואשלגן.
הורדת והעלאת המוליכות של תמיסת ההשקיה תיעשה על ידי שינוי המינון בדשני הבסיס.
במקרה של אטאמי זה יהיה Coco A+B או Soil A+B. אם אתם משתמשים ב־GHE זה יהיה עם שלושת הקומפוננטים Gro/Bloom/Micro. בתוספים ובוסטרים כדאי להיצמד לערכים בטבלת הדישון.
לקראת סוף הפריחה כשמוסיפים דשני הפרחה חזקים, כמו Bloombastic של Atami או PK 13/14, צריך להשאיר מרווח כי הם מעלים בצורה משמעותית את המוליכות.
העלאת המוליכות בשלבי הפריחה נעשית בעזרת דשני הפרחה.

מוליכות גבוהה מדי:

נוסיף לאט מים נקיים בחומציות מאוזנת למאגר עד שה־EC מגיע לערך הרצוי. אם המאגר מלא ולא ניתן להוסיף עוד מים, אפשר להוציא מים מהמאגר ולהחליף אותם במים נקיים שיורידו את הEC .

מוליכות נמוכה מדי:

נוסיף מים מדושנים בריכוז גבוה יותר מהמים במאגר עד שנגיע לערך הרצוי. בשלב הגידול חשוב לשמור על יחס נכון של מינוני הדשן השונים שנוסיף למים ולהעלות את הכמות כדי לשמור את תמיסת הדישון מאוזנת.
בשלב הפריחה נעלה את המוליכות באמצעות דשני הפרחה בלבד.
נכין כמות קטנה של מים ונדשן בצורה מאוד מרוכזת תוך שמירה על יחס בין הדשנים השונים. את התמיסה המרוכזת נמזוג לאט למאגר המים שלנו ונעקוב אחרי עליית ה־EC.
בלי קשר למדידת מוליכות רצוי לתת לפחות ל־10% מתמיסת ההשקיה להתנקז ממצע הגידול לאחר כל השקיה, כדי לשמור על מאזן יסודות יציב במצע הגידול.

אם לא יצא נגר, חומרי הדישון בתמיסת ההשקיה יצטברו במצע ויגרמו לבעיות דישון.
כדי למדוד את המוליכות של מי הנגר נשפוך את המים שיוצאים מיד לאחר ההשקיה.
לאחר מכן נאסוף במשך חצי שעה את המים שהתנקזו מהמצע ונמדוד את המוליכות שלהם.
המים האלה נותנים אינדיקציה יותר ברורה לכמות היסודות במצע הגידול.
המים שמתנקזים ישר אחרי ההשקיה שוטפים אתם הרבה יסודות. חשוב לא לתקן את תמיסת הדישון מיד אחרי ההשקיה, כי החלטות פזיזות יפגעו בצמחים.

בסט־אפ עם סירקולציה של מים צריך לעקוב אחרי המוליכות ב־24 השעות הראשונות אחרי החלפת המים, ולאחר שנראה שהמוליכות והחומציות יציבים אפשר לצמצמם את המעקב.
בכל מיקרה נחליף את כל המים במערכת לפחות פעם בשבוע.
המוליכות של הנגר צריכה להיות שווה או גבוה במעט מהמוליכות של מי ההשקיה.
טווח הגיוני הוא עליה של סביב ה־20% מהמוליכות של מי ההשקיה.
אם ה־EC של מי ההשקיה הוא 1.4 ובנגר יש פחות מ־1.7 אנחנו בטווח הבטוח.
בגידול בהידרו או קוקו־פרלייט אם מצע הגידול לא מושקה מספיק או שהוא מתייבש, זה יעלה את המוליכות עד לרמה שה־EC עלול להכפיל או אפילו לשלש את עצמו, לכן מצע קוקו־פרלייט תמיד חייב להיות לח.

#שימוש במד מוליכות :

יש כמה דרכים שונות להכין תמיסת השקיה לפי נתוני מד מוליכות.
חשוב לזכור שלא משנה באיזו שיטה תעבדו — צמחים זה דבר חי, אל תיצמדו רק לנתונים היבשים שמראים המכשירים שלכם.
חשוב להסתכל וללמוד את הצמחים שלכם ולהגיב לצמח ולא רק למספרים שאתם רואים על מסך מכשירי המדידה.
הדרכים העיקריות הן:
ערכים קבועים — היצמדות לערכי EC המסופקים על ידי יצרני הדשן בהם משתמשים.
או לפי קווים מנחים כלליים. בגדול אפשר להגיד שצמחי קנאביס צריכים להיות בטווחים המצוינים בתמונה.

כאמור, הערכים האלה מאוד כלליים ולא לוקחים המון גורמים בחשבון.
בגלל השונות הגדולה בקליטת חומרי תזונה בין זני קנאביס שונים תמיד צריך להתחיל בכמויות דישון נמוכות, לעקוב אחרי תגובת הצמח ולהעלות את הדישון בהתאם.
עם הסימנים הראשונים לבעיות דישון, שהם לרוב שריפה של קצות העלים החדשים, יש להפסיק להעלות את כמות הדישון ואפילו להוריד אותה מעט.
בגלל זה הרבה יותר חשוב להסתכל וללמוד את הצמחים שלנו במקום להתרכז בערכים שמספקות חברות הדישון.
דישון בערכים קבועים הוא קל, אבל לא לוקח בחשבון את תנאי הגידול, והצמח אותו אנו מגדלים.
שיטה זו מתאימה לשימוש בכל מצע גידול.
טיפוס הדרגתי — מתחילים את הדישון עם ערך EC נמוך, לרוב 0.6 mS, וכל שבוע מעלים את המוליכות ב־0.1 mS. כל עוד הצמח בריא וחזק נמשיך באותה תכנית תזונה.
אם נראה שהצמח מראה סימני עודף דישון נפחית את כמות הדישון.
בשיטת הטיפוס ההדרגתי נדיר שמגיעים למצב של חוסר דישון, אבל אם זה קורה צריך להעלות מינון חומרי התזונה בתמיסת ההשקיה.
שיטה זו מתאימה לשימוש בכל מצע גידול.

#דישון לפי בדיקת נגר

שיטה שדורשת מעקב צמוד ומיועדת למגדלים מתקדמים שמכירים היטב את הצמחים שלהם.
בשיטה זו מתייחסים למוליכות של הנגר ביחס למוליכות של מי ההשקיה, ומתקנים את תמיסת ההשקיה בהתאם.
שיטה מתאימה למגדלי קוקו־פרלייט, הידרופוניקה/אירופוניקה במערכות סירקולציה המשתמשות במים מזוקקים כבסיס למי ההשקיה.
שיטה זו לא מתאימה למגדלים על מצע אדמה. בשיטה זו נמדוד את המוליכות החשמלית של מי ההשקיה לאחר מספר ימים של שימוש. במהלך הימים הללו הצמחים סופחים דשן ומים ממי ההשקיה.
אם לאחר מספר ימים המוליכות עלתה, אז הצמחים ספחו יותר מים מדשן ובכך ריכזו את מי ההשקיה.
זה מלמד שהיה יותר מדי דשן במי ההשקיה מלכתחילה, ויש להוריד את מינון הדשנים.

אם המוליכות יורדת זה מלמד שהצמחים ספחו יותר דשן ממים, ושמלכתחילה היה מעט מדי דשן במי ההשקיה ויש להעלות את מינון הדשנים. שיטה זו לוקחת בחשבון את קליטת חומרי התזונה של הצמח, ועל פיה מתקנים את תמיסות ההשקיה. היא מאפשרת לנו לתת לצמחים תמיסת דשן מדויקת יותר ובכך גם כמויות דשן גדולות יותר שיבואו לידי ביטוי בצמיחה מהירה ומסה של פריחה. את השלמת המוליכות החשמלית הנדרשת לאחר הכנסת הדשנים לפי הטבלה, החל מהשבוע השני של הפריחה, יש לעשות באמצעות מאיץ הפרחה מרוכז בלבד.

#מדידת מוליכות

PPM, mS, TDS
הוא קיצור של
Total Dissolved Solids
כלומר סך המוצקים המומסים בנוזל.
המוצקים המומסים נמדדים ביחידות הנקראות PPM שהם ראשי תיבות של Parts Per Milion, כלומר חלקים למיליון.
1 PPM= 1mg (חומרים מומסים במים)
ב. mS הוא קיצור של millisiemens יחידת מידה של מוליכות חשמלית, שהיא ההפך מהתנגדות חשמלית (אוהם). mS הוא יחידה בינלאומית מוסכמת לעומת PPM שיש שלושה סטנדרטים שונים: אמריקאי, אירופאי ואוסטרלי (מבוססים על מקדם המרה שונה לפי סוג המלח המהווה את הבסיס לחישוב).
מדי המוליכות מודדים את סך המוצקים בנוזל על ידי העברת זרם חשמל, ומדידת המוליכות (mS) במים.
יש מדי מוליכות שלאחר המדידה ממירים את הערך ל־PPM על ידי שימוש בנוסחה.

מעוניין להתעדכן במדריכים חדשים?

לקבלת הנחות מבצעים מדריכים ועדכונים שוטפים בדואר אלקטרוני.